התיקון לצו איסור הלבנת הון והשלכותיו על עסקים בתחום הקריפטו

מאמר זה דן בתיקונו של צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשפ"א-2020. נכון ליום מאמר זה, טרם פורסם נוסחו המחייב של הצו ולכן אנו מבססים את האמור להלן על האזנה לדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת בדיוק בו אישרה את הצו וקבעה את תוקפו ונכון ליום ה-2 בפברואר, 2021.

טוב בואו נדבר על זה רגע, צו איסור הלבנת הון, הוא למעשה מה שמסדיר את חובותיהם של עוסקים מסוימים בקשר עם דיני הלבנת הון (תלוי באיזה מהצווים מדובר, יש צו לנותני שירות אשראי, צו לבנקים, צו לנותני שירותי מטבע ועוד). במקרה שלנו, מטרתו המקורית של הצו הינה התמודדות טובה יותר עם תופעות של הלבנת הון וחשיפה של מלביני הון, באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים, על העברות כספיות של אותם הלקוחות.

מטרתו העיקרית של התיקון הנוכחי לצו היא להחיל את משטר הלבנת ההון גם על נותני שירותים בנכס פיננסי, בצורה מפורשת ועל פי חקיקה ייעודית ובכך לאפשר להם לפעול "כשחקנים משמעותיים נוספים בענף האשראי החוץ-בנקאי" (כהגדרת ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת).

בין חידושי הצו מובאת ההגדרה של שירות בנכס פיננסי שבתיקונים לצו, כוללת את כל הפעולות בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי, ובכלל זה, בין היתר, גם מתן שירותים לגבי "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים. כלומר אפשר להכניס תחת הצו את כל מי שידו בתחום הקריפטו כמעט, וזו, קפיצת מדרגה משמעותית לתחום הקריפטו בארצנו הקטנטונת.

בשנת 2016 נכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, אשר הסדיר את פעילותו של מי שחייב בקבלת רישיון למתן אשראי ולמתן שירות בנכס פיננסי. תיקונים מאוחרים יותר לחוק הסדירו את פעילותם של נותני שירותים פיננסיים נוספים. עד כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח, האסדרה של נותני שירותי מטבע הייתה מעוגנת בחוק איסור הלבנת הון.

כעת, במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים הוקנו לממונה על שוק ההון, סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה על נותני שירותי אשראי ונותני שירותים בנכס פיננסי ונקבעו הסדרים לקבלת רישיונות, הגבלות שונות וחובות שונות ביחס לפעילות נותני שירותים כאמור.

חה"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת אשר אישרה את הצו אף אמר בדיון שמצופה מהבנקים לתת רוח גבית לשינוי המובא בצו מתוך ראייה כללית של המשק ולא רק על עצמם. אמירה זו מבטאת את הציפייה של המחוקק ושל הרגולטורים אשר היו שותפים לצו כי אכן, בעקבות אישור הצו ומעת כניסתו לתוקף, הבנקים יגלו פתיחות לעוסקים במטבעות קריפטוגרפים.

פועל יוצא של אישור הצו הוא שמכניסתו לתוקף (שייכנס לתוקף בעוד שמונה חודש - תחילת אוקטובר 2021), אלו שפעילותם קשורה במטבעות קריפטוגרפים מעתה ייחשבו לשירות מוסדר ומפוקח (בהינתן כך שיקיימו את הוראות הצו) ולכאורה תותר להם פעילות בנקאים בישראל. כלומר, לבנקים לא תעמוד עוד הטענה שהייתה עולה עד עתה כי הם פועלים בוואקום חקיקתי ורגולטורי ובהינתן כך, אינם יכולים לחשוף עצמם לסיכון הכרוך במתן שירות ללקוחות וחשבונות המקיימים פעילות במטבעות קריפטוגרפים.

זהו, בעינינו, תחילתו של השינוי המבורך ברגולציה הישראלית כלפי תחום הקריפטו וקירובו למיינסטרים בישראל.

עם פרסומו של הצו ברשומות, שככל הנראה יהיה בשבועות הקרובים, נסקור אותו ונביא את עיקרי הדברים לעיונכם במאמר נוסף.